מתודולוגיה מוצעת לתאגידים, למלווים ולמשקיעים
רקע - הצורך בגישה ייעודית למימון תאגידי בעקבות המלחמה
-המלחמה יצרה את ה "הסופה המושלמת" בתחום המימון התאגידי.
-להבדיל ממשבר הקורונה,המלחמה מתרחשת בסביבת ריבית גבוהה מאד, בסביבת שערי מטבע מאתגרת, ובמצב מקרו כלכלי מורכב. כמו כן המשבר הוא מקומי ואפקט
-הבומרנג העולמי שהתרחש לאחר הקורונה לא יקרה הפעם.
-המתודולוגיות הקיימות לניתוח סיכוני אשראי אינן רלבנטיות בתקופה של אי וודאות קיצונית.
-דווקא בשל אי הוודאות, יש צורך במסגרת אחרת לניתוח וקביעת מדיניות מימון נכונה לתאגיד.
- המתודולוגיה מציעה פתרון המאפשר לתאגיד ובעלי החוב שלו מסגרת לדיון ענייני בחלופותהמימון של התאגיד.
- המתודולוגיה מבוססת על הנחות פרקטיות באשר להתנהלות תאגידיםומקורות החוב.
- הבחירה במסלול הנכון,מוקדם ככל האפשרת מזער את הנזק גם לתאגידגם למממניו.
רקע - תזרים התאגיד הוא ה"חמצן" בעורקיו
רקע - מקורות התזרים הן מפעילותו,מהשקעותיו וממהלכי מימון
רקע - המלחמה פגעה, בהיקף תקדימי,בכל מקורות התזריםשל מרבית התאגידים
גיוס חוב ללא תכנון מספיק עלול לגרור את התאגיד למערבולת
תאגידים עשויים להיות עם נגישות למקורות חוב גם בעת הזו, בין אם על בור תזרימי בסיס קשריהם או נכסיהם
גיוס חוב כדי לסתום "בור" תזרימי בפעילות עלול להתגלגל למשבר תזרימי עמוד יותר בעתיד הקרוב
* סכנה זו מוחשית במיוחד דווקא לתאגידיים בהם בשל הבור התזרימי הנגישות היא לחוב יקר בלבד
עקרונות מודל Deloitte למימון
- מודל Deloitte מבוסס על ניתוח משולב של שני מימדים:
- ניתוח נזילות פרטני ל- 12 החודש הקרובים המבחין בין סוגים שונים של מקורות ושל שימושים
- מבחן השנה השנייה שעוקף בעיות חיזוי קיימות באמצעות גישת ניתוח אחרת
- כדי להבין את מודל Deloitte נוח להבחין בין גישת המודל לגישת חברות הדירוג, שבנויה לניתוח לטווח ארוך תוך הנחת יציבות יחסית בפרמטרים הכלכליים. מודל Deloitte נועד להשלים את מודל הדירוג המסורתי ולא להחליף אותו וכן נותן כלי תמיכה בקבלת החלטות ייעודי לתקופה הזו
המימד הראשון: ניתוח ביקורתי של התזרים מפעילות
תזרים מפעילות: חובה - להגדיר באופן רחב וביקורתי
המימד הראשון: הבחנה בין סוגים של שירות חוב
המימד הראשון: דירוג הנזילות
המימד השני
מבחן השנה השניה
אם החברה תעמוד במבחן הנזילות ב- 12 החודש הקרובים יש לבחון עד כמה צריכה החברה להתאושש כדי לחזור להיות מסוגלת למחזר את התחייבויותיה
- זו בחינה שונה מהניסיון לחזות תזרים בפועל ודומה יותר בגישתה למבחני ה default to ,distance כלומר עד כמה החברה צריכה לשוב לפעילות כלכלית כדי לייצר תזרים מספק למחזור חוב
- קשה במועד זה לצפותאת שווי הנכסים, ולכן יחסים מינוף יהיה קשים להערכה. עם זאת, על בסיס תרחישי הנזילות ניתן יהיה לבחון את סטטוס החוב הצפוי.
חיבור שני מימדי הניתוח
- קיימת חשיבות לניתוח שני המימדים כבר כיום. תוצאות הניתוח צריכות להשפיע על סוג המימון הנכון לתאגיד בעת הזו:
הערות סיכום
- האבחנה הקשה ביותר לבעלי עסקים ולבעלי חוב, היא להכיר בחוסר היכולת למצוא פתרון מימוני לעסק. גם אם העסק איבד את זכות הקיום שלו, הכרה מוקדמת בכך תאפשר מזעור נזקים לכל בעלי העניין בחברה, מבעלי המניות, דרך העובדים וכלה בבעלי החוב. אין טעם "להנשים" עסק שאיבד את המסה הקריטית לעסקיו. יש להניח שהמשבר הנוכחי האיץ עבור חברות מסוימות, ואולי ענפים מסוימים, תהליכי חיסול שהיו במסלול ממילא. במקרה שזה המצב, יש חשיבות להכיר במצב, לנטרל את שאלת "האשמה" ולמצוא פתרונות למכירת מלאים, צמצום פעילות, ומכירה של נכסי החברה בסביבה עסקית סבירה ככלהאפשר.
- הסכנה הגדולה היא מדיניות השהייה שיכולה ללבוש אחת משתי צורות: מדיניות בת-יענה שמתעלמת מאירועי המשבר ומניחה שהכל יחזור למסלולו ונדרש רק "גלגול" החוב עד מועד זה או מדיניות תזזיתית שפועלת להגדלת נזילות בכל מחיר גם במחיר של מינוף יתר,מינוף יקר מדי, מכירת חיסול, או הורדת מחירים כדי לייצר מחזור על חשבון רווח.
- במקביל לשאלת הנזילות, נדרשות כל החברות (וגם מממני החוב) לבחון, כבר עתה, את שאלת אמות המידה הפיננסיות (קובננטים) כדי לאתר כבר הפרות צפויות ולבקש הקלות זמניות או שינוי אמות המידה מראש.
המתודולוגיה הוכנה על ידי Deloitte בע"מ (לעיל: "Deloitte") כאמצעי לתכנון וגיוס מימון בעקבות המלחמה.
זכויות הקניין בגישת הניתוח, המבוססת על ידע וניסיון צוות ,Deloitte שייכת ל-Deloitte
השימוש במתודולוגיה מחייב שיקול דעת ואינו מאפשר, מעצם טיבה, תוצאה מדוייקת. מטרת המתודולוגיה לתת מסגרת אנליטית לדיון מושכל בבסיס החוב ואין היא מבטיחה את יכולת גיוס המימון או את תוצאות הגיוס לתאגיד או למשקיעים בו.
מצגת זו הינה חלק מתשתית מידולית נרחבת שהוכנה על-ידי ,Deloitte ואין לקרוא אותה במנותק מכל המפורט בתשתית זו.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לDeloitte
